חוק הספרים

חוק הספרים

חוק הספרים, המכונה בשמו המלא "החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל" נחקק בשנת 2013 ונכנס לתוקפו בשנת 2014, ב-6 בפברואר. חוק זה מחייב את כל חנויות הספרים לשמור על מחיר קבוע לכל ספר ישראלי לפחות במשך שנה וחצי לאחר יציאתו לאור, ובמקביל גם קובע תגמולים לסופר הישראלי בשיעור מינימלי מסוים.

לשם מה נחקק חוק זה

חוק הספרים נחקק כדי להבטיח לכל הסופרים הישראלים קבלת תגמול הולם עבור יצירתם, כדי לשמור על גיוון ספרותי בענף הספרות הישראלי, כדי לקדם את הסופרים בארץ ועל מנת לתת הזדמנות גם לקוראים ליהנות ממגוון רחב של ספרים, שממנו יוכלו לבחור. החוק נולד לאור תחושת זילות בענף, לאור המבצעים והמחירים הנמוכים מאד של הספרים הישראלים, שהוצעו בחנויות השונות. מחירים זולים אלה הובילו לפגיעה ממשית בהכנסותיהם של הסופרים בארץ ובכנסותיהם של המוציאים לאור. המחירים הנמוכים, המבצעים וגם ההנחות הגדולות החלו בעקבות התחרות הרבה בין רשתות הספרים המובילות בשוק, מה שהשפיע ישירות גם על התגמולים שהגיעו אל הסופרים, בסופו של דבר. לחוק זה היו התנגדויות רבות: נטען כי הוא פוגע בשוק החופשי, נטען כי הוא מוביל להתייקרות במחירי הספרים וגם שהוא פוגע בסופרים חדשים שאינם מוכרים.

חוק הספרים נכון ל – 2016

בחודש מרץ 2016 הודיעה שרת התרבות מירי רגב על ביטולו של חוק זה. היא נימקה את החלטתה בעובדה שהחוק פוגע ישירות באזרח, שכן הוא קובע מחירים גבוהים הרבה יותר, מבטל מבצעים והנחות אטרקטיביות ומביא להפחתה משמעותית בכמות הספרים הנרכשים. אולם, למרות הודעתה של השרה, החליטו בוועדה מטעמו של משרד התרבות להמשיך עם החוק, אך במקביל לבצע בו שינויים קלים, המתבקשים לאור המציאות עצמה. כל זאת, מתוך מטרה מובהקת לשמור על ספרות ישראלים איכותית ולא לפגוע בסופרים הכותבים אותה ובהוצאות הספרים הלוקחות חלק בהפקתה.